שנת 2024 היתה שנה מאתגרת נוספת עבור שוק הפינטק הגלובלי, כאשר הן סך ההשקעות (95.6 מיליארד דולר) והן היקף העסקאות (4,639) צנחו לשפל של שבע שנים – כך עולה מדו"ח שפרסמה פירמת רו"ח KPMG על ענף הפינטק. לפי הדו"ח, הענף נתקל באתגרים מאקרו-כלכליים מתמשכים, עימותים גיאופוליטיים ומתחים, ורמת חוסר הוודאות גבוהה מאוד בשל שינויים פוליטיים ומערכות בחירות, מה שהוביל לירידה בהשקעות בפינטק, במיוחד בתחומי המיזוגים והרכישות (M&A) וההון הפרטי (PE).
הקשיים גברו במחצית השנייה של 2024, בה התוצאות היו חלשות יותר באופן משמעותי מהמחצית הראשונה. סך ההשקעות הגלובליות ירד מ-51.7 מיליארד דולר ל-43.9 מיליארד דולר בין שני חצאי השנה, בעקבות ירידה בשווי החברות לפיהן התבצעו העסקאות בתחום ה-M&A ובהשקעות הון סיכון (VC). השווי המצרפי ירד מ-28.1 מיליארד דולר ל-21.6 מיליארד דולר, ומ-22.5 מיליארד דולר ל-20.9 מיליארד דולר, בהתאמה.
מגמת המיזוגים מתחזקת
עם זאת, הרבעונים השלישי והרביעי של 2024 הציגו תוצאות שונות מאוד: שווי העסקאות ב-M&A כמעט הוכפל מ-7.4 מיליארד דולר ל-14.2 מיליארד דולר מרבעון לרבעון, בעוד שהשקעות הון סיכון עלו מ-9.7 מיליארד דולר ל-11.2 מיליארד דולר באותה תקופה.
על פי הדו"ח, ברבעון הרביעי אנו עדים למיקוד גובר באסטרטגיות הגנה, כולל עסקאות להפיכת חברות לפרטיות ומכירת נכסים, ולשימוש במהלכים עסקיים לשיפור נזילות.
לקראת 2025, גוברת האופטימיות להתאוששות בשוק ההשקעות בפינטק, לאור ירידת הריבית והפחתה מסוימת של אי-הוודאות לאחר שנת הבחירות משמעותית. הצעדים ראשוניים של הממשל החדש עשויים להשפיע על פעילות ההשקעות בפינטק בעתיד.
ארה"ב בראש
בארה"ב התבצע נתח ההשקעות הגדול ביותר בפינטק במחצית השנייה של 2024 (31 מיליארד דולר), וכללה את העסקאות היחידות של מעל מיליארד דולר (Nuvei – 6.3 מיליארד דולר, Envestnet – 4.5 מיליארד דולר, Candescent – 2.45 מיליארד דולר, Transact Campus – 1.6 מיליארד דולר, Bridge – 1.1 מיליארד דולר).
באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), התבצעו עסקאות בהיקף של 7.3 מיליארד דולר, בהובלת רכישת Knab Bank ההולנדית תמורת 561 מיליון דולר, בעוד שאזור אסיה-פסיפיק (ASPAC) רשם עסקאות בהיקף 5.5 מיליארד דולר, עם הגיוס הבולט של 788 מיליון דולר על ידי חברת Mynt מהפיליפינים.
תחום התשלומים נותר תת-הסקטור החם ביותר בפינטק ב-2024, עם השקעות של 31 מיליארד דולר, ואחריו מטבעות ונכסים דיגיטליים (9.1 מיליארד דולר) ורגולציה-טק (7.4 מיליארד דולר).
