דו"ח חדש של Citi שפורסם לפני כחודש תחת הכותרת "Digital Dollars", מצביע על מגמה ברורה: טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובעיקר שימוש הולך וגובר במטבעות יציבים (Stablecoins), הופכת לא רק לכלי תשלום יעיל, אלא גם למרכיב שיכול לעצב מחדש את שוקי ההון. הממצא המרכזי: הקשר הישיר בין מטבעות יציבים לבין ביקוש לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות קצרות טווח.
החוב הלאומי של ארצות הברית חצה באוגוסט 2025 רף סמלי נוסף – 37 טריליון דולר. מדובר ברמה שלא הייתה צפויה להגיע לפני סוף העשור, אך הקצב המהיר שבו ארה"ב ממשיכה לגייס חוב, הפך את התחזיות הקודמות ללא רלוונטיות. לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי, כ-29.9 טריליון דולר מוחזקים כיום בידי הציבור והמשקיעים, ועוד כ-7.3 טריליון דולר הם חובות בין-ממשלתיים.
תחזיות הלשכה התקציבית של הקונגרס (CBO) מראות כי שיעור החוב ביחס לתוצר ימשיך לעלות בעשור הקרוב, וצפוי לעמוד על כ-120% עד 2035. כבר בשנים הקרובות, לפי הערכות, עשוי היחס להגיע ל-127%. המשמעות היא שכל דולר של תוצר אמריקאי מגובה ביותר מדולר של חוב, מה שיקשה עליה לנהל מדיניות פיסקלית גמישה בזמן של משבר כלכלי.
עליות המימון מכבידות
הריבית הממוצעת על החוב האמריקאי, שהייתה בינואר 2022 ברמה של 1.5% בלבד, עומדת כיום על מעל 3.3% ומייקרת באופן דרמטי את החוב. חלק הולך וגדל מהתקציב הפדרלי מוקדש לתשלומי ריבית, על חשבון השקעות בתשתיות או חינוך. ההשלכות של הזינוק בחוב האמריקאי נרחבות: עלויות מימון גבוהות עלולות לגרור עליית תשואות באג"ח הממשלתיות, לפגוע בשוקי המניות ולהכביד על משקי הבית באמצעות ריביות גבוהות על משכנתאות והלוואות. הפתרון מגיע באמצעות יצירת ביקושים נוספים לאג"ח אלו.
ככל שהמטבעות היציבים מקבלים רגולציה ותמיכה מבנקים, הם נדרשים לגיבוי מלא בנכסים בטוחים. הבחירה הברורה היא T-bills – אג"ח אמריקאיות קצרות טווח. המשמעות: מאות מיליארדים, ואולי טריליוני דולרים, יוזרמו בשנים הקרובות לשוק זה. לפי הערכות סיטי, שוק המטבעות היציבים שעומד כיום על כ־250 מיליארד דולר יכול להגיע עד ל־2 טריליון דולר עד 2028 – רובו מגובה בחוב האמריקאי. הביקוש האדיר עשוי להיטיב עם הממשל: כל עלייה של 1% בגיבוי מטבעות יציבים באג"ח קצרות טווח, מורידה את התשואות באופן ניכר.
נציין כי הדו"ח מזכיר גם את המחירים האפשריים להתרחבות עולם המטבעות היציבים: קריסת אמון במטבעות אלו, למשל בעקבות כשל טכנולוגי או פיננסי, עלולה לגרום לפדיונות בהיקפים עצומים. במצב כזה, חברות סטייבלקוינים ימכרו במהירות אג"ח ממשלתיות כדי להשיב מזומנים למשקיעים, מה שיכול לגרום לירידות חדות במחירי האג"ח ולפגיעה ביציבות השוק.
