משקיעים שמעוניינים לגוון את תיק ההשקעות ולהוסיף לו מרכיב אג"חי נתקלים במצב מוזר – מצד אחד בחינה של איגרת החוב, ובעיקר בחינה של הריביות אל מול הסיכון שהחברה לא תשלם את החוב, מראים אפשרות לתשואה ראויה. מצד שני, בחינה של המרווחים אל מול האפיק הממשלתי, מראים שהמרווח בשפל. מה זה אומר, ואיך צריך להסתכל על ההשקעה?
השקעה באג"ח היא השקעה בחוב של חברה. כאשר אנחנו משקיעים באג"ח, למעשה אנחנו מלווים לה כסף, ומקבלים ריבית תמורת ההשקעה. הריבית משקפת את הסיכוי שהחברה לא תחזיר את ההלוואה. ישנם מספר קריטריונים להערכת הסיכון. חלקם אונברסליים: המח"מ – משך חיים ממוצע של האיגרת. ככל שהיא יותר ארוכה, הסיכון והפיצוי שנדרוש על העדר הנזילות יהיה גבוה יותר. הפירעון – האם מתקבלים לאורך הדרך רק "קופונים", כלומר תשלומי ריבית, או שגם הקרן נפרעת לשיעורין. בטוחות – האם יש שיעבודים או תנאים אחרים שמבטיחים את החזר החוב.
הסוג השני של הקריטריונים להערכת הסיכון תלויים בפעילות החברה. הן בפעילות הספציפית של החברה, בתוכנית העסקית שלה, ההנהלה והניסיון שלה, וכו', והן בגורמים ענפיים: הסיכון בענף שלה, רגולציה שמאיימת על התחרות, מוצרים תחליפיים שמתפתחים, וכו'.
בנוסף לאלו, יש סיכון האינהרנטי לפעילות במדינת ישראל. מכאן נגזר גם "המרווח" מאפיק האג"ח הממשלתי שהוא החוב שמגייסת המדינה. ההנחה היא שהמדינה היא הגורם ה"בטוח" ביותר שפועל בישראל, עם הסיכוי הגבוה ביותר להחזיר את החובות שנטל. על כן, סיכון החברות הקונצרניות תמיד יהיה "במרווח" מסויים מעל הסיכון של המדינה – כלומר של אג"ח ממשלתי דומה במח"מ ובהצמדה. כאשר המרווח בשפל, כמו שקורה עכשיו, עולה חשש שהסיכון בפעילות החברות איננו מתומחר במלואו. אז איך משקיע צריך להתייחס לכך?
ממה אנחנו מחפשים להרוויח?
ההתייחסות אל המרווחים אל מול התשואה האבסולוטית של האיגרת נגזרת משאלה נוספת: ממה אנחנו מחפשים להרוויח? כאשר משקיעים באג"ח ניתן להרוויח באחת משני דרכים:
הראשונה, להחזיק את האיגרת לפדיון, ולהנות מהריבית. כלומר, אם האיגרת במח"מ 5 שנים, והיא נושאת 7% ריבית, אם נקנה אותה ונחזיק אותה עד סוף חייה – או במילים אחרות עד שההלוואה נפרעת, היא תשלם את כל הקופונים, ונרוויח את ה-7% על ההשקעה. המרווח מהאפיק הממשלתי, יכול ללמד אותנו על יחסי סיכון/סיכוי בחלופה אלטרנטיבית להשקעה אך את הריבית לה ציפינו, נקבל בכל מקרה.
הדרך השניה שבה ניתן להרוויח מאחזקה באג"ח, היא מרווחי הון. האג"ח נסחרת בשוק לפי שער ידוע, ואם קנינו בשער נמוך, ומכרנו בשער גבוה יותר, הרווחנו רווח הון, בהתאם להפרשי השערים. במקרה שאין בכוונתינו להחזיק את האג"ח לפדיון, נושא המרווחים רלוונטי יותר עבורינו, שכן פתיחה של המרווחים בין האפיק הקונצרני לממשלתי – עשויה להוביל לתנודתיות גבוהה ואף להפסדי הון באפיק הקונצרני. על כן, אם אינכם מתכוונים לרכוש אג"ח על מנת להחזיק אותה לפדיון, תנו משקל גבוה יותר בשיקולי בחינת ההשקעה למרווחים בין האפיקים.