שופטת בית משפט השלום קבעה כי ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל על בסיס שטר חוב חתום דיגיטלית, וניתן לראות בחתימה אלקטרונית על שטר כחתימה לכל דבר ועניין. החלטה זו תקדימית לחברות תשלומים, חברות אשראי חוץ בנקאי וחברות פינטק, אשר בונות את מוצריהן בהתבסס על הליכים דיגיטליים מלאים, ללא מפגש עם הלקוח.
שטר חוב לא סחיר הוא בטוחה שמגנה על גופים מלווים, כאשר במצב של הפרת הסכם ההלוואה ניתן לממשו בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה ציינה כי לא ניתן לפתוח הליך מימוש כאשר השטר חתום דיגיטלית, והשופטת לימור חלד-רון קבעה כי "אין כל מניעה להכיר בעת הזו בחתימה אלקטרונית על שטר חוב".
השופטת קבעה כי על רשות האכיפה והגבייה לגבש נהלים מתאימים לעניין פתיחת הליכים על בסיס חתימה דיגיטלית, ולפרסמם לציבור. "יש לקוות כי מדובר בעניין זמני בלבד, ולא ירחק היום ותהיה הסדרה כוללת ביחס לכלל סוגי השטרות החתומים דיגיטלית", ציינה.
בפסק הדין נכתב כי "בעידן הדיגיטלי של היום, המחוקק הביע רצונו בחוק חתימה אלקטרונית כי יש להתאים את החקיקה הקיימת להתפתחויות הטכנולוגיות. הגיעה העת לעדכן את דיני השטרות שמוצאם בחוק אנגלי משנת 1882 ולהתאימם לכלכלה המודרנית ולשימושים שנעשים בפועל בשטרות. הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים רבים ומגוונים, ומעניקים אמינות ובטיחות שאינן נופלות מאלו שקיימות בעולם הפיזי. אולי אפילו יותר. חזקה כי המדינה, על כלל גורמיה, תתניע תהליך יסודי כדי להביא את דיני השטרות בישראל למאה ה- 21".
