האשראי לציבור זינק ב-8.1% תוך שנה, והסתכם בנובמבר 2024 בסך של 1.616 טריליון שקלים – כך עולה מנתוני בנק ישראל. מתוך סכום זה כ – 600 מיליארד שקלים הן הלוואות לדיור, כ-790 מיליארד שקלים הן הלוואות מסחריות לעסקים קטנים, והיתר הלוואות עו"ש (מינוס) והצוואות צרכניות. ההלוואות לדיור קפצו בשנה זו מעל ההיקף הממוצע, בסך של כ-9%, וההלוואות המסחריות עלו בכ-8%, בדומה לממוצע.

שוק ההלוואות לדיור נהנה מרוח גבית בשל מבצעי הקבלן אשר למעשה נוצרו על מנת להתגבר על קשיי נזילות בשוק הדיור לאחר העלאות הריבית שביצע בנק ישראל בשנת 2022 על מנת להפחית את האינפלציה.

בנוסף, השתנה אופי המשכנתאות שנלקחו ושיעור הלוואות הבלון – כלומר הלוואות בהן הקרן תתחיל להיפדות במועד מאוחר נדחה. הלוואות אלו נחשבות בסיכון גבוה יותר, שכן כעת הן אינן מכבידות על התזרים של נוטל ההלוואה, ואין לדעת איך יתמודד עם הפירעון השוטף שלה בהמשך. בנוסף, מעצם טיבן הלוואות אלו יקרות יותר, שכן הריבית על ההלוואה נגבית תמיד על יתרת קרן ההלוואה שלא שולמה, וכן על תשלומי הריבית שהצטברו עליה. בהלוואות מסוג בלון, בחודשים בהם נדחה פירעון הקרן, מצטברת ריבית על מלוא סכום ההלוואה.  

מאגר נתוני האשראי הייעודי יצא מחוק ההסדרים

אשראי מסחרי עלה לכותרות בשנה האחרונה כחלק ממאמצי המשק לחזור לשגרה לאחר מלחמת חברות ברזל, והצורך בהשקעה בעסקים שהיו סגורים חודשים ארוכים, הן באיזורי העימות, והן עסקים של אנשי מילואים. ככלל, העסקים הקטנים מתקשים בקבלת אשראי ומשלמים ריביות גבוהות. עם זאת, התוכנית להקים מאגר נתוני אשראי ייעודי לעסקים קטנים הוצאה מחוק ההסדרים. מאגר נתוני אשראי, שמרכז את כל הפרטים על המצב הפיננסי של העסק ועל היסטוריית ההלוואות שלו, נועד לאפשר לגופים שאין בידיהם את המידע על הסטוריית האשראי של העסק לקבלו, לבצע חיתום מדוייק יותר ולהתחרות על מתן האשראי אל מול הגופים הקיימים.