משרד המשפטים הוציא בשבוע שעבר הזמנה לציבור להעביר התייחסויות לעניין החלת חוק שירותי תשלום על תווי שי. החוק, כפי שנכתב בקול הקורא, מסדיר היבטים חוזיים וצרכניים שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם וקובע הוראות צרכניות רבות ומפורטות, ועל-מנת להעניק למשלם הגנה מלאה שתבטיח הגינות ותגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים. הוראות החוק חלות באופן אחיד על כלל אמצעי התשלום, לרבות אמצעי תשלום מתקדמים.

החוק נכתב באופן רחב וניטרלי טכנולוגית, כך שיוכל לכלול מגוון רחב של אמצעי תשלום, לרבות אמצעי תשלום עתידיים שטרם מוכרים לנו כיום. בשל ההגדרות הרחבות בחוק נדרשה גמישות בתחולת החוק שמאפשרות לתת פטור ממנו לסוגים שונים של אמצעי תשלום.

בעת חקיקת החוק, עלתה שאלה בדבר התאמת החוק והוראותיו לאמצעי תשלום מסוימים, מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה (Gift Card), זאת לאחר שגופים מהציבור טענו כי אין מקום להחיל את הוראותיו על אמצעי תשלום מעין אלה וכי הכללת אמצעי תשלום אלה תביא לפגיעה בשימוש בהם, והם הוחרגו ממנו עד חודש מאי 2025. כעת לקראת בחינת הפטור מחדש, ובשים לב להתפתחות המוצרים בשוק, משרד המשפטים מבקש לקבל שוב התייחסות לגבי שורה של נושאים בהם: "האם יש מקום להבחין בין תווי קנייה בפורמט פיזי (נייר או כרטיס) לעומת פורמט דיגיטלי? האם יש רלבנטיות לסכום המרבי הקבוע בתקנות של עד 1,500 ₪? זאת, בהתייחס בין היתר לפורמט הדיגיטלי ולאפשרות הצגה של  מספר אמצעי תשלום יחד על גבי פלטפורמה דיגיטלית אחת?

האם התוקף שנקבע של חמש שנים תואם את האיזון הנכון שבין ההגנה הצרכנית הנדרשת לבין הגמישות העסקית? האם יש מקום לשמר את ההפניה להוראות לפי חוק הגנת הצרכן ולשמר את ההבחנה בין שוברי מתנה לתווי קנייה? ועוד. לבסוף מבקש משרד המשפטים את עמדת הציבור האם לקבוע שוב הסדר זמני כהוראת שעה או שיש מקום לעגן את התקנות כהסדר של קבע.